פסק-דין בתיק עת"מ 5943-11-12

כפי שיובהר, ומבלי להכריע במחלוקות לגופו של עניין, סבור אני כי נפל פגם בהחלטת ראש המועצה והמועצה בכל הנוגע לדחיית בקשתם של העותרים לקיים דיון במסגרת של ישיבה שלא מן המניין, ובהתאם אני מורה לקיים ישיבה שלא מן המניין בבקשת העותרים לדון בעניין מינויה של מבקרת המועצה, הכל כפי שיפורט.

עוד יצוין כי במועד בו הוגשה העתירה, ניתנה החלטה לפיה יגישו המשיבים 2-4 כתב תשובה לעתירה, ואילו המשיבים 1 ו-5 יגישו תגובה בלבד. כפי שיפורט בהמשך, המשיב 1 הגיש תגובה אשר התייחסה אך ורק לסמכות העניינית, וביקש כי יותר לו לטעון לגוף המחלוקת בנוגע לחוקיות המינוי של המבקרת לאחר שתתקבל החלטה בנוגע לסמכות העניינית לדון בעתירה המופנית כנגד מינוי מבקרת המועצה. מאחר ואינני נותן צו כנגד המשיב 1, ומאחר וגם אינני דן בחוקיות מינוי מבקרת המועצה, אלא אך ורק באופן בו טופלה בקשת העותרים לקיים ישיבה שלא מן המניין במסגרת המשיבה 2 ולדון בטענותיהם, לא ראיתי מניעה ליתן פסק דין, הגם שמשיב 1 ומשיב 5 לא הגישו כתב תשובה אלא תגובה בלבד.

טענות הצדדים:

העותרים, חברי המועצה המקומית, טוענים כי המשיבה 4 מכהנת כמבקרת המועצה המקומית למרות שלא מונתה כלל על ידי הרשות המוסמכת למנות מבקר ועל כן איננה מבקרת המועצה וכי למעשה למועצה המקומית אין מבקר. לכן נטען כי יש למנות מבקר בהתאם להוראות הדין.

כן נטען כי ראש המועצה נדרש על ידי שליש מחברי המועצה לכנס ישיבה שלא מן המניין, על פי סעיף 9 לתוספת השלישית לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א - 1950 (להלן: "צו המועצות המקומיות"), אך הוביל החלטה לא לאפשר דיון כנדרש על ידי העותרים.

ביום 13.9.12 פנו שליש מחברי המועצה, לרבות העותרים, בדרישה לכינוס אסיפה שלא מן המניין כדי לדון, בין היתר, בהעברת המסמכים וההתכתבות שבידי המועצה הנוגעים למינוי הנ"ל ובבדיקת נושא מינוי המבקרת. העותרים טוענים כי ביום 19.9.12 הוביל ראש המועצה לקבלת החלטה שלא לקיים דיון בהצעות על ידי כך שראש המועצה הנפיק לקראת הדיון זימון לישיבה בהזמנה בה מתוארות ההצעות אשר הוצעו על ידי שליש מחברי המועצה כ"הצעות לסדר היום" כאילו מדובר בישיבה מן המניין לפי סעיף 27 לתקנון, אשר אין חובה לדון בהן לגופן. נטען כי בישיבה שזומנה, חרף מחאות העותרים, הושמעה התנגדות על ידי חברי המועצה המזוהים עם ראש המועצה ושלושת הנושאים שבהם ביקשו לדון העותרים הוסרו שלא כדין מסדר היום. נטען כי פעולה זו נעשתה במתוכנן על ידי ראש המועצה אשר הצביע עם חבריו להורדת הנושאים מסדר היום ולמניעת דיון בהם. העותרים אף טוענים כי כאשר קיבלו את פרוטוקול הישיבה ביום 30.10.12 גילו כי הדרישות לעיון במסמכים ותשובות הסירוב של ראש המועצה נמחקו מהפרוטוקול.

העותרים טוענים כי גם פנייתם לממונה על המחוז במשרד הפנים (המשיב 1) להפעלת סמכותו לכינוס ישיבה לפי סעיף 11 לתוספת השלישית לצו המועצות המקומיות נענתה באפס מעש ובתשובות לאקוניות ללא התייחסות לתלונות בדבר הפרת החוק.  כן נטען כי גם פניות של איגוד המבקרים למנכ"ל משרד הפנים ליציאה במכרז חדש לא סייעו.

נטען כי יש להורות לראש המועצה המקומית לקיים דיון חוקי, תוך קיום הוראות החוק, ולאחר שיימסר לידי העותרים המידע הרלוונטי ויתאפשר לעותרים ולשאר חברי המועצה ללמוד על כישורי המועמד/ים ולמחות אם וכאשר יובא לאישור מועמד שאינו בעל הכישורים הנדרשים בחוק.

משרד הפנים (מדינת ישראל - המשיבה 1) טוען כי ביהמ"ש לעניינים מנהליים נעדר סמכות מלדון בעתירה העוסקת בפגמים שנפלו לכאורה במינוייה של המשיבה 4 לתפקיד מבקרת פנים במועצה המקומית שכן הסמכות הייחודית לדון בעתירה העוסקת במכרז לקבלת אדם לעבודה נתונה לבית הדין לעבודה. כן נטען כי הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה תביעה על ידי התנועה לאיכות השלטון בישראל אשר מעלה טיעונים באותן סוגיות השנויות במחלוקת בעתירה דנן. נטען כי אף אם בית משפט זה הינו בעל סמכות מקבילה לסמכותו של בית הדין לעבודה לדון בענייני קבלת אדם לעבודה, יש להורות על דחיית העתירה מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות בירור הליך מתאים בפני בית הדין לעבודה מכוח סמכותו שלו.

עוד טוען משרד הפנים כי בכל הנוגע לפגמים שנפלו לכאורה במינוייה של המשיבה 4 למבקרת פנים במועצה המקומית, העתירה לוקה בשיהוי ניכר, שכן מינוייה של המשיבה 4 אושר בישיבת מועצה שהתקיימה כבר ביום 30.1.12, כאשר העתירה הוגשה רק ביום 5.11.12 וכארבעה חודשים לאחר שניתנה החלטתו הסופית של משרד הפנים שאין בכוונתו לדרוש את ביטול המינוי ולהמשיך ולהתערב מעבר לבירור שערך ולמכתבים שנשלחו ליו"ר המועצה.

לעניין כינוס ישיבת מועצה שלא מן המניין טוען משרד הפנים כי מפרוטוקול הישיבה שהתקיימה במועצה המקומית ביום 19.9.12 עולה שהתקיים דיון לגופו של עניין ונשמעו טענות העותרים ולכן מתייתר הצורך להורות על כינוס ישיבה שלא מן המניין בשלב זה וטענות העותרים יישמעו בפני בית הדין לעבודה שעל שולחנו מונחת התביעה של העמותה לאיכות השלטון.

המשיבים 2-3 (המועצה המקומית וראש המועצה) טוענים גם הם כי בית המשפט לעניינים מנהליים אינו מוסמך לדון בעתירה העוסקת בביטול מינוי או בפיטורים של המבקרת, שהינם נושאים שהם במסגרת יחסי עובד-מעביד בין המבקרת למועצה המקומית ועל כן הינם בסמכותו של בית הדין לעבודה. עוד נטען כי העתירה נגועה בשיהוי ניכר שכן העותרים ידעו על ההחלטה למנות את המשיבה 4 עוד ביום 29.1.12 והגישו את עתירתם 281 ימים לאחר מכן. כן נטען כי העותרים לא מיצו את ההליכים טרם פנו לביהמ"ש שכן לא פנו לשר הפנים בדרישה כי ידרוש מהמועצה למנות מבקר פנים ואם המועצה לא תמלא אחר הוראה זו, להפעיל את סמכותו ולמנות מבקר בעצמו.

המשיבים 2-3 טוענים כי המועצה המקומית קיימה דיון בהצעות שליש מחברי המועצה. נטען כי בכל הנוגע לדרישתם של חברי המועצה לקבל עותק מהמסמכים שעמדו בפני ועדת הבחינה שמינתה את המבקרת הסמכות לגלות מסמכים אלו מסורה לראש מנהל השירות ולא למועצה. נטען כי הנושאים שביקשו העותרים שיעלו על שולחן המועצה במסגרת הישיבה שלא מן המניין אינם בתחום סמכותה של המועצה. נטען כי בחוו"ד שהעותרים קיבלו הובהר חוסר הסמכות אך העותרים בחרו לפסוח על טענה זו ולא התייחסו אליה בכתב העתירה. נטען כי ההצעות לסדר היום שביקשו העותרים לדון בהן אינם בסמכותה של המועצה. עוד נטען כי הצעה לסדר יום של חבר מועצה, ואין נפקא מינה אם ההצעה היא לפי סעיף 24(ג) לתוספת או לפי סעיף 27 לתוספת השלישית, רשאי חבר מועצה להתנגד לה לפי סעיף 30 לאותה תוספת. נטען כי גם דרישת שליש מחברי המועצה לסדר יום הינה הצעה ולו היה המחוקק מתכוון שהדיון בסדר היום המוצע של שליש מחברי המועצה יהיה ללא התנגדויות, היה מציין זאת כפי שציין זאת לגבי סדר היום המובא על ידי המועצה כאמור בסעיף 14(3) לתוספת השלישית. נטען כי בענייננו אכן חובת המועצה לכנס מועצה אך סדר היום המוצע על ידי העותרים הינו הצעה בלבד, אשר זכותם של יתר חברי המועצה להתנגד לו.

המשיבה 4 טוענת גם היא כי הסעדים המבוקשים בעתירה מצויים בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה ועל כן דין העתירה סילוק על הסף רק מטעם העדר סמכות. עוד נטען כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר לאחר פרסום ההחלטות נשוא העתירה.

המשיב 5 - איגוד מבקרי הרשויות המקומיות בישראל - טוען כי יש לקבל את העתירה שכן לעמדתו מינוי המשיבה 4 לתפקיד מבקרת המועצה המקומית הינו מנוגד לדין, לכללי הצדק הטבעי ולכלל הגיון.

עוד יצויין כי מעבר למפורט לעיל טוענים ב"כ הצדדים טענות רבות ומפורטות לעניין חוקיות מינוייה של המשיבה 4 לתפקיד המבקרת ולעניין הפגמים שלטענת ב"כ העותרים נפלו בהליך המינוי ובכשירותה של המשיבה 4 לשירות בתפקיד המבקרת, זאת כמפורט בכתבי הטענות שהוגשו מטעם ב"כ הצדדים. לא מצאתי מקום לפרט בעניין טענות אלו, שכן, כפי שיובהר בהמשך, אינני סבור כי טענות אלה רלוונטיות בנסיבות העניין, שכן דינה של העתירה להתקבל חלקית, בכל הנוגע לטענות העותרים כי המשיבים 2 ו-3 פעלו שלא כדין כאשר לא אפשרו קיום לגופו של עניין בהצעת ההחלטה של העותרים במסגרת הישיבה שלא מן המניין.

דיון ומסקנות: